אודות
מה הסיבה שבחרתי להיות מאמנת לשיפור מערכות יחסים של האדם עם עצמו ועם זולתו?
שאלה נהדרת !
יש כמה רבדים וכיוונים שכיוונו אותי לכך.
נולדתי ילדה רביעית במשפחה בת 5 ילדים, כאשר מרווח השנים בין ילד לילד הוא 6 שנים, חוץ מאחותי ואחי הגדולים, שנולדו בהפרש של 4 שנים.
הורי חיו במריבות תמידיות, דבר ששיתק אותי, גרם לי לברוח למיטה, לשכב עם פני אל הקיר ולשקוע בתוך ספר הקריאה.
ברור שזה הוביל אותי להרהר על זוגיות, ואם אני רוצה אותה בכלל.
אחיותי שגדולות ממני ב-6 שנים ו-16.5 שנים, היו, בקשר מאד חזק, ואני תמיד נזרקתי החוצה מהקשר הזה. הרגשתי כמו ילדה מוחרמת בכיתה – דחויה ולא רצויה. מה שהוביל אותי לחשוב על מערכת יחסים של אחאות.
אחותי, זו שגדולה ממני ב-6 שנים, ירדה עלי וכיווצ'צ'ה אותי כאילו אמרה :
"בא אלי פרפר נחמד"
והזמינה אותי
"שב אצלי על כף היד.
שב תנוח, אל תפחד"
ואז מוחצת אותי חזק בין ידיה,
פותחת את ידיה,
ובנשיפה חזקה על כף היד בה אני מונחת – אומרת :
"ותעוף בחזרה".
אבל אני כבר לא יכולה לעוף, אני מחוצה.
מה שקידם אותי לפתח דפוס קורבני – אכלו לי, שתו לי, עשו לי, אמרו לי.
ודפוס מרצה - כדי להרגיש שייכת וכדי שיאהבו אותי.
בגיל 24, הייתי נשואה ארבע וחצי שנים, ואם לעופר בן השנתיים + ולאלצפן בן השנה.
עמדנו לעבור לדירת הקבע שלנו, אחרי 5 דירות שעברנו במשך ארבע וחצי השנים האלו. ולפני שאנחנו מגיעים לדירת קבע שבה כנראה נגור הרבה שנים, החלטתי ללכת לטיפול רגשי, כי חייתי עם בטחון עצמי השואף ל-0, ועם תחושת ערך עצמי באותו מצב. מה שהוביל אותי להרגיש מאד לא טוב מבחינה רגשית.
בדיעבד, היום אני יודעת להגדיר שהרגשתי שלא טוב לי, משום ששיחזרתי, לא במודע כמובן, את הדחיה, שבהחלט גורמת לחוסר בטחון וחוסר ערך עצמי. וזה כל כך כואב, והכאב הזה היה טריגר להניע אותי לרצות את הטיפול הרגשי.
למזלי הרב התמדתי בטיפול, עשיתי עבודת פנימית עמוקה עם עצמי, כמובן בעזרת מטפלים מיומנים, שהבורא בטובו שלח אלי, וחיי השתנו לבלי הכר. כאילו הקשר בין חנה שרה הצעירונת, ובין חנה שרה של היום לגמרי לא ברור. האם זו אותה אחת?????
הטיפולים, כמו שכתבתי, היטיבו איתי בענק.
מערכות היחסים הן עם עצמי והן עם הסביבה שלי, השתנו מהקצה לקצה. מה גם שהיום אני מקבלת סיטואציות שונות שבעבר גרמו לי לסערת רגשות בתדרים נמוכים של כעס, עלבון, אכזבה, תחושת דחיה, ועוד, היום אני מתמודדת מתוך זרימה של תדרים גבוהים של רגיעה, שלווה, אהבה, הכלה.
מאחר והטיפולים סייעו בידי להגיע לתדרים גבוהים אלה, זה נתן לי בוסט אדיר לרצות לסייע לא.נשים לעבור מהפך בחייהם, לשפר את יחסם אל עצמם ואל זולתם, ולהעלות את רמת חייהם לחיים בתדרים גבוהים.
המטרה שלי
2.
מוטו שני
הוא תוצר של הראשון.
אמנם הוא מוטו שני, אך הוא גולת הכותרת בעיני.
אור ואהבה
להדריך אנשים לעזור לעצמם להגיע למקום של שלום פנימי, של הסרת כל בקורת, הענשה והלקאה עצמית על טעויות, על התנהלות לא מיטבית.
השלום הפנימי = לקבל את העצמי על
כל החלקים שבי, כולל החולשות. להיות אוטנטי, ולהסיר את הרצון להיות כמו אחרים.
1.
מוטו ראשון
תעשה מה שעושה לך טוב.
כי כשטוב לך – באופן אוטומטי אתה רוצה ונהנה לעשות טוב לאחרים.
האם ראית אדם שטוב לו ועושה רע לאחרים ??
אני עדיין לא.
למה בחרתי להיות מאמנת לשיפור מערכות יחסים?
כי הרצון לחיות מתוך אהבה לכל אדם באשר הוא אדם, מלווה אותי מאז גיל 11.
אהבתי רק מתמטיקה, מוסיקה וספורט. בשיעורים ההומניים ישבתי בכתה בשקט, אבל – רוחי ריחפה בחלל החיצון.
באחד הימים, בהיותי בת 11, במקרה רוחי נחתה בכתה, והמורה בדיוק דברה על "ואהבת לרעך כמוך" ועד כמה חשובה אהבת חינם.
וזהו !! זה הקטע היחיד ששמעתי מכל השיעור.
באותו רגע חשבתי לעצמי שאני מאד רוצה ללמוד לאהוב חינם, ולחיות מתוך אהבה. וכשאדם באמת רוצה משהו, ומבקש אותו מעומק הנשמה – הבורא מסייע.
ואכן, הבורא סייע בידי.
עברתי תהליכים שונים ומגוונים, והיום, לשמחתי הרבה אני חיה מתוך אהבה לכל אדם, ללא הבדל דת, מין, גזע, צבע, אורח חיים.
אם הייתם אומרים לי לפני 20 שנה שאוהב כל אדם, גם אם אותו אדם לא אוהב אותי הייתי חושבת שאתם הזויים.
וכשהגעתי לחיים של אהבה לכל, גיליתי שהם החיים הכי קלים, נוחים ובתדר גבוה מאד. הם חיים מלאי אור.
מתוך רווחתי הרגשית הגבוהה, בחרתי להיות מאמנת, ואני מאד שמחה ורוצה להעניק הדרכה לעבר חיים של אור ואהבה.
איך להגיע לחיות מתוך אהבה טהורה?
ילד שנולד, ולא יודע אפילו להתהפך בטן-גב,
ובשלב כשלהו,
הוא עורך עוד ועוד נסיונות כדי להתהפך מהבטן לגב עד שמצליח.
וכך בכל שלב,
התהפכות מהגב לבטן.
ישיבה.
עמידה
ועד שהוא הולך יציב, הוא כבר עבר כמה וכמה תהליכים.
לרב התינוקות לוקח בין 14 ל-18 חודש לעבור את התהליכים האלו.
והם אף פעם לא מתייאשים, אלא מתמידים ומנסים שוב ושוב.
ו – כל עוד אלו תהליכים פיזיים - הם ברורים וטבעיים לנו.
מה קורה כשאנחנו עומדים מול קשיים רגשיים?
אנחנו רוצים לפתור אותם בתוך 2-4 מפגשים בלבד.
אממהה,
כבני אנוש אנחנו חיים על ציר שמצדו האחד אנחנו במיטבנו, ומצדו השני אנחנו לא במיטבנו.
למה ואיך הגענו להיות שלא במיטבנו?
מנסיון החיים, מחוויות החיים, מההורות, מהמעגלים שבהם אנחנו חיים, מאיזו זהות רצינו להלביש על עצמנו, ואז אנחנו לא באמת אנחנו.
וכשאנחנו לא אוטנטיים, לא באמת אנחנו – אנחנו לא יכולים להיות במיטבנו. אנחנו אומרים שאנחנו ככה כי הוא... והוא... והוא... ההיא אמרה לי ש... וזה אמר לי .... ואמרו לי להיזהר מ... ועוד כל כך הרבה דברים וסיפורים וחוויות שאולי אנחנו סוחבים איתנו – והם לא מאפשרים לנו להיות מי שאנחנו באמת, לחיות את האוטנטיות שאנחנו.
אם כך, בואו נלמד מהתינוקות, שכדי להגיע לחיות באהבה, בתדר גבוה, חיים שלווים ומאושרים, עלינו לעבור תהליך, ולהיות סבלניים לתהליך.
הסבלנות וההתמדה – הם הכוחות המסייעים בידנו להתפתח, לגדול ולהגיע לאהבת חינם.
